🎬 נעול (1989)

במאי: ג’ון פלין
שחקנים ראשיים: סילבסטר סטאלון, דונלד סאת’רלנד, ג’ון איימוס, טום סייזמור
ז’אנר: דרמת אקשן, כלא
פסקול: ביל קונטי

ביקורת מפרגנת על הסרט "נעול" (Lock Up, 1989)

אם יש סרט שמסמל את הרוח האנושית, את העמידה האיתנה מול עוול, את המאבק בגורל והכוח הפנימי לפרוץ גם את הסורגים הקשים ביותר – זה "נעול". בעיני רבים, ובצדק, מדובר באחד מסרטי האקשן הטובים ביותר של סילבסטר סטאלון בשנות ה-80 – ולמען האמת, באחת ההופעות הקולנועיות הכי נוגעות, מרגשות וסוחפות שהוא סיפק אי פעם.

עלילת הסרט

פרנק ליאון (סטאלון) הוא אסיר שקט, נעים הליכות ומעורר הזדהות, שנשלח לכלא הקשוח "גייטווייז" לאחר שסיים כמעט את כל תקופת מאסרו בכלא פתוח. מי שעומד מאחורי המהלך הוא וורדן דרום (דונלד סאת'רלנד המצוין), מנהל סדיסט ונקמן שמבקש להוציא את המיטב הרע מפרנק, מתוך שנאה אישית ישנה. מה שמתחיל כאירוע עונתי בכלא הופך למסע הישרדות פסיכולוגי, רגשי ופיזי, כשהמאבק של פרנק לשמור על אנושיותו ולחזור לעולם שבחוץ שובר את כל החומות – גם אלו שמסביבו וגם אלו שבתוכו.

סילבסטר סטאלון בשיאו

סטאלון מעניק כאן תצוגת משחק שמשלבת פגיעות נדירה עם כוח פנימי אדיר. לא מדובר בגיבור שרק מפוצץ ראשים – אלא באדם שמנסה לא לאבד את נשמתו בתוך מערכת אכזרית וחסרת רחמים. פרנק ליאון הוא דמות אנושית, כואבת ומרגשת. סטאלון מצליח להעביר כל מבט, כל שתיקה, כל התפרצות של זעם – בעוצמה שמעטים ידעו לחקות באותה תקופה.

מהפנט ומרגש

"נעול" הוא לא רק סרט אקשן. זהו מותחן דרמטי שמצליח לרגש באמת. הקשר של פרנק עם חבריו לתא, הקשר עם בת זוגו (בגילומה של דרלין פלוגל), והמאבק הבלתי מתפשר על זכותו לחיים נורמליים – יוצרים מתח רגשי שנבנה ומסעיר. לצד זאת, הסרט לא שוכח להציע רגעי אקשן מצוינים, כוריאוגרפיה של כוח מול רוע, וכל זה עטוף בצילום קודר ואותנטי שמכניס אותך עמוק לתוך הכלא, עד כדי כך שאתה כמעט מרגיש שאתה שם עם הדמויות.

סיום שגורם לדמעות

הסצנה האחרונה בסרט היא מהמרגשות בקריירה של סטאלון. אחרי כל מה שפרנק עבר, הדרך בה הוא מסיים את המאבק שלו – לא בכוח, אלא בצדק – מותירה אותך דומע, מחויך, ובעיקר מלא תקווה.

לסיכום

"נעול" הוא לא רק סרט אקשן. הוא סרט על אנושיות, עמידות, תקווה ונקמה שעוברת דרך הצדק. עם הופעה אדירה של סטאלון, בימוי מותח, משחק משנה משובח ותחושת קלסטרופוביה מהפנטת – מדובר ביצירת מופת נישתית שראויה לכל תשומת הלב. לא סתם הוא נחשב לאחד הסרטים היותר מרגשים ובלתי נשכחים של סטאלון, ובוודאי מהבולטים של שנות ה-80.