סדרת "הבלתי נשכחים" היא לא רק פסטיבל של פיצוצים ויריות – היא גם מכתב אהבה מרגש לעידן הקלאסי של סרטי האקשן של שנות ה־80 וה־90. זוהי סדרה שמאחדת את טובי כוכבי הז'אנר – ובראשם סילבסטר סטאלון – לחגיגה רועשת, גברית, ולעיתים גם מרגשת של מה שהיה, ועדיין שווה לראות.
🎬 הבלתי נשכחים (2010)
הראשון בסדרה הוא הקולנועי ביותר – יש לו בימוי סולידי של סטאלון, סצנות קרב לא רעות, ובמיוחד עלילה שמנסה להישען על רגש, כבוד וחברות, יותר מכל האחרים.
נכון, הוא פחות נוצץ מההמשכים, אבל יש בו תחושת שליחות קולנועית – להחזיר את האקשן הקלאסי למרכז הבמה. סטאלון מוביל קאסט מרשים עם ג'ייסון סטיית'הם, דולף לונדגרן, ג'ט לי ועוד. סצנת בית הקפה עם שוורצנגר וברוס וויליס – אפילו קצרה – מייצרת צמרמורת של נוסטלגיה.
הישג עיקרי: פתיחת הדרך לסדרת סרטים עם קונספט שלא היה קיים עד אז – "אקשן קבוצתי של כוכבי עבר".
🎬 הבלתי נשכחים 2 (2012)
הטוב ביותר בסדרה בעיני רבים – ובצדק.
כאן יש מינון מושלם בין הומור עצמי, אקשן קלאסי, והופעות אורח אגדי. סטאלון פינה מקום לבמאי אחר (סיימון ווסט), ויצר סרט זורם ומהנה בהרבה.
ז'אן קלוד ואן דאם כנבל – תענוג. דמותו "וילן" (Vilain!) נבל מופרך אך מדויק, והעימות בינו לבין סטאלון לקראת הסוף הוא סצנת קרב שראויה למחיאות כפיים.
תוסיפו את צ'אק נוריס עם בדיחות על עצמו, הופעות מוגברות של שוורצנגר וויליס – וקיבלתם נוסחת אקשן שתפורה לאוהבי הז'אנר.
הישג עיקרי: תחושת הפאן והנוסטלגיה בשיאה – כמעט כל סצנה היא מחווה לימים שבהם האקשן שלט.
🎬 הבלתי נשכחים 3 (2014)
הסרט הכי אנדרייטד בסדרה, ולדעתך – ובצדק – אחד החזקים.
אמנם הביקורות היו חלוקות, בעיקר בגלל דירוג PG-13 שפגע בחלק מהחספוס, אבל בפועל יש כאן עלילה אפקטיבית, דמויות מגוונות, וקצב מצוין.
מל גיבסון מביא הופעה מעולה כנבל – חכם, כריזמטי ומסוכן – מה שמוסיף רובד עומק.
הכנסת דם חדש (אנטוניו בנדרס, ווסלי סנייפס, האריסון פורד) לצד הוותיקים, עוזרת להזריק חיות והומור.
הישג עיקרי: האיזון המושלם בין עבר לעתיד – דור ישן פוגש חדש, בלי לאבד זהות.
🎬 הבלתי נשכחים 4 (2023)
קאמבק שלא הפיל את הסדרה – אלא נתן לה עוד נשימה.
למרות ביקורות פושרות, מי שמבין את השפה של הסרטים האלה – יודע להעריך את הניסיון להחזיר את הנוסחה המוכרת, עם טוויסטים עדכניים.
סטאת'הם תופס תפקיד מרכזי, אבל גם סטאלון, אפילו אם בתפקיד מצומצם, משאיר נוכחות עוצמתית.
הישג עיקרי: החזרת החבורה למסך – וזה לבדו שווה צפייה למעריצי הז'אנר.
⚔️ סיכום אישי:
"הבלתי נשכחים" זו לא סדרה שמתיימרת להיות רמבו או רוקי – היא לא דרמטית, לא פילוסופית, לא פוליטית – היא פשוט כיף טהור.
לראות את כל כוכבי האקשן שאנחנו גדלנו עליהם – על אותה במה, מחלקים כאפות, בדיחות והרהורים על הגיל – זה פשוט תענוג.
אין עוד דבר כזה בקולנוע. זו נוסטלגיה, זו חגיגה, וזה סרטים מהסוג שכבר לא עושים – ואולי אף פעם לא עשו כך, עד שסילבסטר סטאלון יצר את הסדרה הזו.